[texterpub_entry_text]
שכיחות שבץ מוחי עלתה בהתמדה בשנים האחרונות ועומדת על 2-3 מקרים בממוצע לכל 1000 איש. יותר ממחצית מהמקרים מובילים למוות או לנכות קבועה של המטופל. בהקשר זה, החוליה החשובה ביותר בעבודתו של הרופא היא זיהוי גורמי סיכון לשבץ מוחי ועבודה להעלמתם.
אנשים עם המחלות הנלוות הבאות נמצאים בסיכון מוגבר לפתולוגיה זו:
- סוכרת (פגיעה בעורקים והתפתחות טרשת עורקים).
- לעשן.
- יתר לחץ דם עורקי מכל בראשית, עם לחץ דיאסטולי של יותר מ-100 מ"מ כספית. אומנות.
- היפרכולסטרולמיה ודיסליפידמיה. חשיבות רבה היא לא רק לעלייה ברמת הכולסטרול הכולל, אלא גם לחוסר איזון בין ליפופרוטאינים בצפיפויות שונות.
- הפרעות בקצב (פרפור פרוזדורים ורפרוף) מגדילות את הסבירות לקרישי דם (שינויים בתכונות הקרישה של הדם).
- צניחת שסתום מיטרלי.
- היצרות מולדת ונרכשת של כלי הגולגולת.
- שימוש לרעה באלכוהול (עלייה בסבירות למחלות לב וכלי דם).
- חוסר פעילות גופנית וחוסר פעילות גופנית סדירה.
- עודף משקל, מלווה בהפרה של חילוף החומרים של השומן והתפתחות של טרשת כלי דם.
- שימוש ארוך טווח באמצעי מניעה אוראליים אצל נשים.
השילוב של מספר גורמים מעלה משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי. בהתבסס על האמור לעיל, תזונה נכונה עם הגבלת שומנים מן החי, בקרת משקל ותיקון, תחזוקה של פעילות גופנית מספקת, דחיית הרגלים רעים, בדיקות מרפאות קבועות, טיפול בפתולוגיות כרוניות של הלב וכלי הדם מערכות.